Posts Tagged ‘Bender’

We’re not so different, you and I

Saturday, February 14th, 2015

14.2.2015

Anna, you’re a princess among robots. Can you ever forgive me for distrusting you?

– A guy with a hat

אנה,

את נפלאה.

הכניסה שלך לחיים שלי התבצעה, כמו כל מה שקשור לאנה, בסערה. היה לך פרופיל קצר שהצחיק אותי, ורציתי לפרגן לך עליו. לא חשבתי שיצא מזה משהו (הרי 75% התאמה זה בעצם 25%-, נכון?), פשוט נהניתי מהניסוח שלך. הצילו! 🙂

בשיחה הראשונה הספקת כבר להסביר לי שאני לא מבין כלום בכלום (ובכלל, מי עוזב עבודה מסודרת, ושאת כבר תלמדי אותי). גיליתי שלאנה יש דעה בכל נושא, ושאם הדעות שלה לא מוצאות חן בעיני – היא מוכנה להחליף אותן. טוב, אולי לא, אבל זה היה מצחיק בראש שלי.

אחר כך התחלת לספר דברים שהיו נשמעים פשוט לא סבירים, ואני לא הצלחתי להאמין. זה היה קשור קצת אליך וקצת אלי – חלק מהפרטים היו לא מדויקים (מכוונה טובה, אבל עדיין), ולעומת זאת אני אדם שיסגור לאלוהים את הדלת בפנים כי לא הגיוני שהוא דופק על הדלת בזמן שאני רואה פיוצ’רמה (הרי אם הוא היה אלוהים הוא היה מבין שזה לא הזמן, נכון?). טוב, גם זה לא מדויק, אבל כמו קודם.

לאט לאט צמח בי פחד מאנה. מי את באמת? מה את חושבת? למה את בכלל רוצה להיות איתי? הפחד צמח ואיתו השיתוק שלו. מול הרצון לעשות לך שמח וטוב, עמדה המצוקה שלי, והדרך היחידה בה הצלחתי להמשיך היתה בהדחקה. כמו שכבר אמרתי לך פעם, לפעמים אנחנו לווים מהעתיד לטובת העתיד, והיה לזה מחיר גדול: היה לי קשה לבנות אמון בך. לא הצלחתי להבין ולהאמין לכמה את נפלאה, ואת כבר היית הרבה לפני.

נשכבתי לישון בלילה ולא ידעתי מה קרה. כמו שקורה לפעמים, קמתי בבוקר ובמהרה התמונה התבהרה. הנה, בצורה שאת אוהבת – בצורה אחת, ובצורה אחרת: אנחנו אותו הדבר. לפעמים, כשאני רק מכיר מישהי, אני מספר לה שלא סיימתי בי”ס. זה נכון טכנית, אבל למה זה טוב? אולי כדי להתחיל מהנקודה הכי נמוכה שאפשר, ולטפס משם. כשהכרנו, הפחדת אותי בכל כך הרבה סיפורים ומעשים שלא ידעתי מה לעשות. חשדתי בכל דבר, לא רק כי הנחתי שאת מסוגלת לכל הדברים האלו – אלא כי ידעתי שגם אני מסוגל, ואפילו חושב עליהן. כמו שאמר אותו האיש: אני לא תכננתי לעשות את זה – אלא אם כן אתה תכננת!

אנחנו דומים. עברנו הרבה קשיים (אפילו ששלי זניחים מול שלך), ונשארנו עם אמון קטן באנשים. את עקפת את הבעיה ע”י עצימת עיניים; אני בעזרת הדחקת הרגשות שלי. שנינו השקענו באנשים אחרים עד למצב של הזנחה עצמית, כמו ילדים שאבדו ביער ולא יודעים איך לצאת משם. שנינו מצליחים בעולם הזה דרך שילוב של יכולות נדירות ומערך הגנה מכוונן היטב.

התפתחנו בצורה שונה. יש לי משפחה נפלאה שנתנה לי את כל מה שהיתה מסוגלת, למרות שלא הצליחה להבין. גדלתי עם חיות וצמחים. זה מאפשר לי להאמין שיש עוד טוב, ושיש גם בשבילי מנוחה. בשנים האחרונות אני מתקרב לשם, צעד קטן אחר צעד קטן. אולי לעולם זה לא יהיה טבעי, אבל אני מאמין שאגיע לשלווה הזו.

לך היה קשה יותר. לא קיבלת את הבסיס התומך, האוהב, חסר הפשרות, שמאפשר לאדם להאמין שיש לו מקום בעולם. הצלחת לבנות את עצמך בצורה מדהימה לאדם מפותח, מתוחכם וטוב לב, אבל גם פגועה ומותשת.

בשבילי, היה חסר בקשר אמון. בכל פעם שמשהו שהאמנתי בו התברר כשונה, הרגשתי שאני נשבר. רציתי כל כך להאמין לך, להאמין בך, לדעת שהכל אמיתי. לפעמים אני צוחק ואומר ש”חבר הוא רק אויב שאתה עדיין לא יודע איך יבגוד בך. או שאולי כבר בגד”. הקושי שלי להאמין באנשים הוחמר על ידי הנסיבות הספציפיות.

בשבילך, אני חושב שהיתה חסרה בקשר טוטליות. בכל פעם שרצית יותר ולקחתי צעד אחורה, הרגשת שאני לא שם בשבילך; שאולי את לא ראויה; שאת מאבדת את האחיזה. הצורך שלך להרגיש קבלה ושיתוף היה בקונפליקט עם חוסר היכולת שלי להתמסר.

זו הסיבה שאני רואה את הנסיעה שלך עכשיו כהזדמנות. שנינו צריכים אתחול מחדש כדי להצליח בתור זוג, יחד: לנקות את הספקות, להתקרב, לבנות אמון, ליצור משהו בריא. אני לא יודע מתי תחזרי, ולא מבקש ממך לחכות – לא לי ולא לאף אדם אחר. הדבר שאני רוצה יותר מכל בשבילך הוא שתהיי שמחה, רגועה ושלמה יותר. אני גם לא מתכנן לחכות בעצמי, למרות שקשה לי להאמין שאפגוש עוד מישהי כמוך; אמרתי לך את זה כבר מספר פעמים, ולמרות הקשיים – זה עדיין נכון. אני לא מוותר עלינו.

אני מקווה שנשאר חברים קרובים לעד, ושאם תחליטי לחזור יום אחד – אולי אפילו יותר. סיימנו את החימום, ואולי כשתחזרי נוכל להתחיל את ההופעה המרכזית.

את נפלאה.

אוהב,

אני